תבניות ביוב עשויות בדרך כלל משני חומרים עיקריים: פלסטיק ומתכת. לחומרים שונים יש מאפיינים שונים, תרחישים ישימים ושיטות עיבוד שונות. המפתח הוא לבחור את הסוג המתאים בהתבסס על סביבת השימוש של הביוב, דרישות הבנייה ותקציב העלויות. בין החומרים הפלסטיים, פוליאתילן בצפיפות- גבוהה (HDPE) הוא הבחירה המרכזית. לחומר זה יציבות כימית חזקה, הוא עמיד בפני קורוזיה חומצה ואלקלית, ויכול להסתגל לתרחישים המכילים חומרים קורוזיביים כגון ניקוז עירוני וביוב קהילתי. הוא גם קל משקל (קל יותר מ-50% מתבניות פלדה באותו גודל), מה שהופך אותו קל לטיפול והרכבה. משטח הביוב היצוק חלק ואינו מוכתם בקלות. עם זאת, לחומר HDPE יש עמידות וקשיחות בחום חלשות יחסית. כאשר הוא נחשף לטמפרטורות גבוהות (כגון חשיפה לשמש בקיץ) או נתון ללחץ חיצוני משמעותי (כגון אזורים שנמחצו על ידי כלי רכב כבדים), הוא נוטה לעיוות קל. לכן, הוא מתאים בעיקר לתרחישי ביוב רגילים עם עומסים לא-כבדים. פוליפרופילן (PP) הוא גם חומר נפוץ לתבניות פלסטיק. הקשיחות שלו מעט טובה יותר מ-HDPE, וטווח הטמפרטורות שלו רחב יותר (-20 מעלות עד 120 מעלות), אבל ההתנגדות שלו לטמפרטורות נמוכות מעט גרועה יותר. בשימוש באזורים קרים, יש להוסיף חומרי אנטיפריז לצורך שינוי. הוא משמש בדרך כלל עבור תבניות ביוב קטנות באקלים ממוזג.
בין חומרי המתכת, פלדה מבנית פחמן (כגון Q235 ו-Q355) היא הסוג הנפוץ ביותר. פלדה מסוג זה היא בעלת חוזק וקשיחות גבוהים, יכולה לעמוד בעומסים כבדים ובשימוש תכוף, והיא מתאימה ליישומי ביוב בכבישים ראשיים עירוניים, באזורי מפעלים ותרחישים אחרים שבהם היא צריכה לעמוד בתנועת כלי רכב-לטווח ארוך או בהשפעות חיצוניות. תבניות פלדה ניתנות לרתך ולכופף למבנים מורכבים (כגון בורות ביוב בעלות צורה לא סדירה ובורות ביוב בגודל- גדול) ובעלות חיי שירות ארוכים (ניתן לעשות בהן שימוש חוזר יותר מ-50 פעמים בתחזוקה רגילה). עם זאת, תבניות פלדה הן כבדות (תבנית באורך 4-מטר- יכולה לשקול מעל 300 ק"ג), הדורשות טיפול מכני, והן נוטות לחלודה, הדורשות הסרת חלודה וטיפול מניעה קבוע (כגון ריסוס צבע עשיר באבץ אפוקסי). תבניות ביוב מנירוסטה (כגון 304 ו-316) מתאימות לתרחישים מיוחדים עם קורוזיה חזקה (כגון פארקי תעשייה כימיים ואזורי חוף). עמידותם בפני קורוזיה עדיפה בהרבה מזו של פלדת פחמן רגילה, ולפני השטח שלהם יש רמה גבוהה של חלקות, מה שמקשה על הלכלוך להיצמד. עם זאת, הם יקרים יותר (פי 3-5 מתבניות פלדה רגילות) ובדרך כלל משתמשים בהם רק בסביבות מיוחדות עם קורוזיה גבוהה ודרישות גבוהות.
בנוסף, יש מספר קטן של תבניות ביוב מרוכבות, כגון פלסטיק מחוזק פיברגלס (FRP). חומר זה משלב את העמידות בפני קורוזיה של פלסטיק עם חוזק גבוה של פלדה. הוא קל יותר מתבניות פלדה ועמיד יותר מתבניות פלסטיק, אך העיבוד שלו מורכב ועלותו גבוהה יחסית, מה שמגביל את היישום שלו. הוא משמש בעיקר בתרחישים הנדסיים ספציפיים שבהם נדרשים משקל גבוה, חוזק ועמידות בפני קורוזיה. בסך הכל, לחומרים שונים לתבניות ביוב יש יישומים מתאימים משלהם, והבחירה צריכה להתבסס על שיקול מקיף של סביבת השימוש בפועל, דרישות העומס והעלות.